צילום: אורלי פלד

טקס זכרון לשואה ולגבורה נערך באודיטוריום וייל, בערב 7.4.2013 בסימן "גבורת נשים בשואה".

 

 

 

דברי דרור אלוני, ראש המועצה:


תושבים ואורחים נכבדים ערב טוב,
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, אנו זוכרים ומזכירים את שישה מיליון היהודים, אשר נרצחו, נטבחו והומתו בשואה, ולכבד את גבורתם של רבים, אשר לחמו והתנגדו לצורר הנאצי.
השנה, בצד הזיכרון לנִסְפים ולהאדרת הגבורה במאבק בצורר הנאצי וּבִשְלוּחָיו, בחרנו לציין את גבורתן של הנשים.
סיפורי גבורה משויכים, בדרך כלל, לגברים ומתקשרים להתנהגות בלחימה.
אני מבקש לדבר על גבורה, שאינה בלחימה, אלא לתקווה טהורה לעתיד טוב יותר - קיום משפחה והולדת ילדים בתנאי השבי הקשים, נטילת אחריות לשמירת העם היהודי ומורשתו.
כך כתבה ניצולת השואה ציפורה בירמן ופרסמה כצוואה, לאחר עלייתה ארצה:
"הכל אבוד, זהו גורלנו: לכפר על חטאי הדורות הקודמים.
את כולם סָפַדְנוּ, כָאַבְנוּ אוֹבְדָנָם; האָיום ביותר הָעלול להתרחש בהיסטוריה, עבר עלינו.
ראינו, שמענו, כאבנו, עתה נגזר עלינו להיאלם לנצח. אפילו לקבר ישראל לא יובאו עצמותינו.
קשה. אין עצה אלא ליפול מתוך כבוד, יחד עם כל האלפים ההולכים למוות, בלא מורך, בלא פחד.
יודעים אנו: העם היהודי לא יִיכַּחֵד. הוא יָקום לִתְחִיָה, יגדל ויפרח וְיִיקום דָמנו השפוך.
אכן, בזה פונָה אני אליכם, חברים, באשר אתם שם: אתם האחראים לנקם. יומם ולילה אָל דֶמִי לכם מצו הנקם, נקם הדם השפוך, כשם שאין דֶמִי לנו, פנים אל פנים עם המוות.
ארור האיש אשר יקרא זאת, ייאנח וישוב למלאכת יומו.
ארור האיש אשר יָגִיר דמעות וספד לנשמותינו ואמר: די, לא זאת אנו תובעים מכם! אף אנו לא ספדנו להורינו. דוממים ומחרישים ראינו מוטלות גוויותיהם של יקירינו, שנורו ככלבים."

בדיוק היום לפני שמונים שנים, בשבעה באפריל 1933, נחקק החוק הנאצי הראשון, אשר אפשר למדינה לפטר באופן מידי עובדי מדינה, שאינם בני הגזע הארי.
תוך ימים ספורים פוטרו מרצים, מורים, משפטנים, מהנדסים, רופאים ואחרים.

על רקע גילויי גזענות בחברה הישראלית, אבקש להביא קטע מדברי חוקרת המשנה, חברת הכנסת, דר' רות קלדרון, בנושא השוויון בין בני האדם, כפי שבא לידי ביטוי בתורה:
השיחה על שוויון יוצאת מן העיקרון היסודי המצוי בבראשית: נעשה אדם בצלמנו, כדמותנו. לא יהודי כתוב ולא עברי אלא אדם. כולנו, כל בני האדם יצאנו מאותו אב-טיפוס אנושי. בכולנו יש צלם אלוהים ומתוך כך, כל אדם בעולם הוא שווה ערך. חייו שווים לחיי כל אחד אחר. העשיר והעני והיהודי והלא יהודי, ההומוסקסואל וההטרוסקסואל האשה והגבר הילד והמבוגר. בכל אחד יש צלם אלוהים וכל אחד מוזמן לממש את חייו באופן הראוי לחלק אלוהים שבו.

אבקש להודות למרים ולטר ולבתה תמר, לנורית סרור, לפנינה רבינוביץ, לעדי גולן ולכל החברים אשר תרמו מכישרונם ומזמנם למען ערב הזיכרון החשוב הזה.
אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות.
אשרי הלהבה שבערה בסיתרי לבבות.
אשרי הלבבות שידעו לחדול בכבוד.
אשרי הגפרור שנשרף והצית לבבות.
חנה סנש

יהיה זכר הנספים בשואה ברוך.
הקודםהקודם
הגדלהגדל
הבאהבא
  1. לעמוד הבא
  2.  [6-10]...[11-12]
דרונט בניית אתרים
רח' הנוטע 4 כפר שמריהו | weil@kfar.org.il | 09-9569430
עבור לתוכן העמוד