המייסדים

ואלה השמות המייסדים של כפר שמריהו, שעלו על אדמתו והקימו בו את נחלתם בשנים 1938-1936. רובם עלו לארץ-ישראל מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון, מרביתם - לאחר שקיבלו רקע ציוני בבתי הוריהם ובתנועות נוער ציוניות, ובראשן "בלאו וייס" (כחול-לבן), ומקצתם - לאחר שעברו הכשרה חלוצית בתנועת "החלוץ", "הבונים" ובארגונים אחרים.

 

אופנהיימר, קרל (1959-1909)

עלה מגרמניה שבה עבד בחנות לכלי בית של משפחתו. בכפר היה בעל משאית.

 

אופנהיימר, ליזלוטה לבית בוהם (1984-1914)

עלתה מגרמניה עם עליית הנאצים.

בן: אמנון

 

אלזטר, אריה (רודולף) (1978-1903)

עלה מגרמניה, שבה עסק בסחר דשנים ומספוא והיה פעיל בתנועת "בלאו וייס". בכפר שימש כמחסנאי באגודה החקלאית ובוועד בית הכנסת.

 

אלזטר, עדנה (ארנה) לבית מרום (1962-1905)

עלתה מגרמניה כדי להתיישב ביישוב חקלאי. פעלה בוועדת התרבות, השתתפה במקהלה והקימה וניהלה את ספריית הילדים.

בת: רות; בן: מאיר

 

אלטמן, קרל (1968-1891)

עלה מגרמניה שבה היה בעל יקב. בכפר היה בעל משק חקלאי ובתחילה עסק גם בחפירת תעלות מים. היה חבר באגודה החקלאית ובוועד בית הכנסת.

 

אלטמן, בטי לבית אופנהיימר (1982-1904)

עלתה מגרמניה כדי להגשים את רעיון ההתיישבות הציונית. בכפר ניהלה חנות ירקות.

בנים: יצחק ואהרון

 

אסטרייכר (אורתר), קורט (1956-1906)

עלה מגרמניה, שבה עבד בבנק והתמחה בעסקי קרקעות. בכפר היה מדריך לגידול עופות ובעל לול וגינת ירק.

 

אסטרייכר (אורתר), טוני לבית ויינהאוט (1912-2001)

עלתה מגרמניה כדי לעסוק בחקלאות. בכפר השתתפה במקהלה ובחוג הדרמתי.

בת: מרים; בן: גדי

 

ארכנהולד, פרץ

עלה מגרמניה, שבה היה מנהל חשבונות במפעל משפחתי לייצור תרופות. בכפר היה בעל לול.

 

ארכנהולד, גרטה לבית גרינוולד (1940-1891)

עלתה מגרמניה לאחר עליית היטלר לשלטון.

בת: אלישבע

 

ארנהיים (ארנן), נתן (1992-1905)

עלה מגרמניה. בכפר היה פעיל באגודה החקלאית ומנהל המדגרייה של האגודה וחבר המועצות המקומיות הראשונות.

 

ארנהיים (ארנן), אירמה (נפטרה ב-1978)

עלתה מגרמניה.

 

בולדס, אלפרד (1993-1906)

עלה מגרמניה, שבה היה עורך-דין ושופט. בכפר היה תחילה עוזר רצף ועוזר בנאי, ועם זאת טיפח משק חקלאי.

 

בולדס, שרה לבית וייסר (1975-1916)

עלתה מליטא. הייתה אחות רחמנייה.

בן: שמריהו, שהיה הבן הבכור של הכפר ונקרא על שם שמריהו לוין.

 

בייט, קרל (1989-1903)

עלה מגרמניה שבה היה סוכן טקסטיל. בכפר היה יושב-ראש האגודה החקלאית, חבר הנהלת אגודת המים והחברה קדישא וחבר המועצה המקומית (שתי קדנציות).

 

בייט, ליזה לבית רוזנבאום (1971-1906)

עלתה מגרמניה.

בנים: ברוך ודני.

 

ברנהיים, זיגברט (1982-1905)

עלה מגרמניה שבה עבד בחנות הכלבו של הוריו. בכפר היה בעל לול עופות, גן ירק ומטע עצי פרי.

 

ברנהיים, אלסבט לבית שטיינכר (ילידת 1912)

עלתה מגרמניה שבה הייתה חברה בחוג ציוני.

בנים: אורי ועמוס

 

גוטמן, הרברט (נפטר ב-1980)

עלה מגרמניה. בכפר הקים משק חקלאי. במלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי ובחטיבה היהודית הלוחמת (הבריגדה).

 

גוטמן, ארנה לבית גולד (1973-1918)

עלתה מגרמניה. עבדה בתור אחות בקופת חולים הכללית.

בת: יעל; בן: פטר מיכאל

 

גוטמן, מקס (משה, "מגו") (1987-1903)

עלה מגרמניה, שבה היה חקלאי, מדריך חקלאי וסוכן מכירות. בכפר היה מדריך חקלאי, בעל רפת ולול ורכז הפלחה בנגב. היה חבר המועצה המקומית השנייה, המוח'תאר השלישי והאחרון בתקופת המנדט, יו"ר האגודה החקלאית ופעיל ב"הגנה".

 

גוטמן, הילדה (יהודית) לבית רוזנפלד (1969-1909)

עלתה מגרמניה, שבה הייתה גננת. הייתה פעילה בוועד ההורים בבית ספר "ברנדיס".

בת: רחל; בן: בנימין

 

גולדמן, מקס (1981-1912)

עלה מגרמניה, שבה עבד בחנות הנעליים של הוריו. בכפר היה בעל רפת, לול ושדה ירקות, אחר-כך בעל אטליז.

 

גולדמן, שרלוטה לבית רובק (ילידת 1914)

עלתה מגרמניה, שבה הייתה פקידה.

בנות: יעל ואילנה

 

גומפרט, פיליפ (1971-1885)

עלה מגרמניה, שבה היה בעל חנות לטקסטיל. בתו ובנו עלו לפניו. בגרמניה חי באזור כפרי ועל כן רצה לעסוק בחקלאות בארץ-ישראל. בכפר טיפח משק מעורב ובו רפת, לול ומטע. היה חבר ועדת הביקורת של האגודה החקלאית.

 

גומפרט, זלמה לבית לבנשטיין (1948-1884)

עלתה מגרמניה, שבה הייתה מנהלת חשבונות. קודם שהשתקעה בכפר הייתה מלצרית בתל אביב.

בת: רגינה; בן: הנס

 

גרסטלה, מקס (1990-1913)

עלה מגרמניה, שבה עסק במסחר. בארץ היה בהכשרה בנהלל. התיישב בכפר בעקבות בן דודו, הנס היילברונר. בכפר עבד בבניין בתור נגר והיה ספר גברים קודם שטיפח משק מעורב ובו לול, עזים וירקות.

 

גרסטלה, רוזל לבית שוורצבאום (ילידת 1912)

עלתה מגרמניה, שבה הייתה זבנית. בכפר טיפלה במשק המעורב ובחופש הגדול הפעילה קייטנה לילדים מתל-אביב.

בנות: רות ותרצה (תאומות)

 

דוברצ'ינסקי, אריך (1966-1882)

עלה מגרמניה, שבה היה רוקח. בכפר טיפח משק מעורב ובו פרות, לול וירקות. היה חבר הנהלת אגודת המים וממקימי בית העלמין.

 

דוברצ'ינסקי, גרטה לבית בוס (1981-1893)

עלתה מגרמניה.

בנים: היינץ ויליאם, וולפגנג ארנו-שמשון

 

דרייר (דריאל), יוסף (1982-1905)

עלה מגרמניה, שבה היה אגרונום עובד מדינה. בחוץ לארץ היה פעיל ב"בלאו וייס" ובכפר היה פועל בניין ונוטר.

 

דרייר (דריאל), עליזה לבית וילדה (ילידת 1912)

עלתה מגרמניה, שבה הייתה סטודנטית.

בן: ראובן; בת: רעיה

 

האזה, אדולף (1974-1887)

עלה מגרמניה, שבה היה סוחר. בכפר עסק בעבודות חוץ עד שהקים משק מעורב ובו רפת, לול וירקות. היה חבר באגודה החקלאית.

 

האזה, גרטה לבית לוי (1972-1894)

עלתה מגרמניה.

בנים: הנס (חנן), קורט (יצחק) ופטר (עזרא) - נרצח בידי ערבים שחדרו לרפת לגנוב פרות.

 

היילברונר, הנס (1977-1907)

עלה מגרמניה, שבה היה סוכן נסיעות. בכפר טיפח משק מעורב ובו רפת, לול וירקות. היה מפיץ אפרוחים באגודה החקלאית. במשך שנים רבות היה חבר ועד הכפר, חבר ועדת משפט חברים ומשתתף קבוע בנשפי פורים.

 

היילברונר, חנה לבית לנדאואר (ילידת 1914)

עלתה מגרמניה.

בנות: אריאלה ואסתר; בן: יוחנן

 

היימן, יוליוס (יצחק) (1995-1914)

עלה מגרמניה לאחר הכשרה באוסטריה. בכפר טיפח משק מעורב ובו רפת, לול וירקות. הוריו, לודוויג ואמה, הצליחו לברוח מגרמניה ב-1939 והצטרפו למתיישבי הכפר.

 

היימן, מרים לבית שטנגל (1980-1916)

עלתה מגרמניה לאחר הכשרה באוסטריה.

בת: רות

 

הרמן, אלברט (1996-1902)

עלה מגרמניה, שבה היה בעל חנות לנעליים. בכפר היה בעל חנות מכולת ובית קפה.

 

הרמן, גרטל לבית קאהן (1995-1907)

עלתה מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון. עבדה יחד עם בעלה בחנות ובבית הקפה.

בת: חוה

 

הרצוג, בצלאל (1983-1906)

עלה מצ'כוסלובקיה, שבה היה טכנאי רדיו וחבר בתנועת מכבי. בכפר טיפח משק עופות. שירת בתור נוטר ואחר-כך שירת בצה"ל. עבד בתעש עד לגמלאות. בכפר היה פעיל בהנהלת אגודת המים.

 

הרצוג, אילזה לבית סמואל (ילידת 1907)

עלתה מגרמניה, שבה למדה רפואה. בכפר הייתה חברת הוועד, אחר-כך חברה במועצה המקומית ופעילה בתחום התרבות: אספות חברים, הרצאות וקונצרטים.

בנות: מיכל ושלומית

 

ד"ר וייל, ארוין (ברוך) (1975-1895)

עלה מגרמניה, שבה היה תובע מחוזי ויושב-ראש ההסתדרות הציונית בעיר קרלסרוהא. בכפר טיפח לול והיה בעל ספרייה. היה חבר ועד הכפר וראש המועצה המקומית (1965-1951) בתקופה שבה נקבעה תכנית המתאר, שהיא הבסיס לפיתוח הכפר עד היום.

 

וייל, קלרה לבית שטיין (1989-1902)

עלתה מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון. ניהלה ספרייה בביתה, בעיקר ספרים בגרמנית. החזיקה לול גדול.

 

ויסברון, הנס (1984-1901)

עלה מגרמניה, שבה ניהל את חנות הטקסטיל של משפחתו. בכפר היה בעל נגרייה. חבר הועד וחבר המועצה המקומית. היה פעיל ב"הגנה" וטיפל ב"סליקים". היה חבר בחברה קדישא ויו"ר אגודת המים.

 

ויסברון, אנהליזה לבית וינברג (2000-1907)

עלתה מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון. ניהלה בכפר משק עזר ולול.

בנות: עליזה ורות

 

זילברסון, ארנסט (1950-1909)

עלה מגרמניה, שבה היה זבן. גדל בבית ציוני ועבר הכשרה לקראת עלייתו לארץ-ישראל. בכפר טיפח משק מעורב ובו רפת, לול וירקות.

 

זילברסון, רות לבית ראבוב (2001-1912)

עלתה מגרמניה, שבה עבדה בחנות של הורי בעלה. בארץ ניהלה צרכנייה וחנות מכולת.

בנים: מיכה וחנן

 

יורדן, זיגפריד (שלמה) (1953-1895)

עלה מגרמניה, שבה היה מנהל חשבונות וחבר בארגון ציוני. בכפר עבד תחילה בבניין, למרות גילו ומחלתו. אחר-כך טיפח משק חקלאי והיה מנהל החשבונות בקופת חולים הכללית.

 

יורדן, גרטרוד (רות) לבית האן (1970-1897)

עלתה מגרמניה, שבה הייתה פקידה וחברה בארגון ציוני.

בת: חנה ברקה; בן: אריה

 

כהן, וילהלם (1988-1903)

עלה מגרמניה, שבה היה מנהל חשבונות וחבר בתנועת "בר-כוכבא". בכפר עסק בחקלאות והיה אחראי על הריסוס בלולים, עצי פרי וגינות ירק. ניהל פנסיון.

 

כהן, דורה לבית וינשטיין (1999-1906)

עלתה מגרמניה, שבה הייתה לבורנטית. בכפר ניהלה פנסיון.

בן: גדעון

 

כהן, יואכים (1985-1907)

עלה מגרמניה, שבה היה אדריכל. בכפר עסק בחקלאות, עבד בתור אדריכל והיה פעיל בשמירה.

 

כהן, עליזה (ליזל) לבית מרקס (2002-1913)

עלתה מגרמניה, שבה עבדה בבית יתומים. הייתה אחות מיילדת באנגליה. בכפר השתתפה במקהלה והייתה פעילה בהסתדרות הנשים ויצו.

בת: יהודית

 

כץ, זיגפריד (1970-1903)

עלה מגרמניה, שבה היה מעצב חונות ראווה. עבר הכשרה ציונית וחקלאית לקראת העלייה. בכפר טיפח משק מעורב ובו לול תרנגולות ואווזים ורפת. סייע בבניית לולים למתיישבים הראשונים.

 

כץ, ליזלוט (לילו) לבית הולנד (1963-1910)

עלתה מגרמניה, שבה הייתה אחות מוסמכת ועברה הכשרה ציונית וחקלאית.

בת: גבריאלה

 

כץ, רודולף (יוסף) (1991-1907)

עלה מגרמניה, שבה היה בנקאי. בכפר טיפח משק עופות. מאמצע שנות החמישים ועד לפרישתו לגמלאות היה מזכיר אגודת המים.

 

כץ, הרטה לבית לובנשטיין (1991-1908)

עלתה מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון.

בנים: אריה וגבריאל

 

לב, פרדיננד (1967-1912)

עלה מגרמניה, שבה עבד בבית מסחר גדול. בכפר טיפח משק חקלאי והיה פעיל בתחום התרבות: חגים, מקהלה.

 

לב, רוזל לבית וולך (ילידת 1914)

עלתה מגרמניה, שבה הייתה חברה בתנועת הנוער "הבונים" ועברה הכשרה של "החלוץ". בכפר השתתפה במקהלה.

בנים: עוזי ורפי; בת: רות

 

לבנשטיין, ארתור (1967-1901)

עלה מגרמניה, שבה היה רופא עור. אחיו, שהיה ציוני, עלה ארצה ב-1934 ושכנע אותו לעלות ולהתיישב בכפר שמריהו. בכפר עבד בתור רופא עור.

 

לבנשטיין, אלה לבית טופל (1967-1904)

עלתה מגרמניה, שבה הייתה תופרת מעולה, ועסקה בכך גם בכפר.

 

לוי, זיגפריד (1978-1902)

עלה מגרמניה, שבה היה סוחר. בכפר היה לו משק חקלאי.

 

לוי, הרטה לבית היום (1998-1910)

עלתה מגרמניה, שבה הייתה זבנית בחנות כלבו. בכפר עזרה בעבודות המשק.

בן: יוסף

 

לוינהוף, חנוך (1941-1898)

עלה מפולין דרך גרמניה. בכפר טיפח לול והיה המוחת'אר הראשון הודות לשליטתו בעברית.

 

לוינהוף, דבורה לבית הולנד (1978-1899)

עלתה מפולין דרך גרמניה. ניהלה את מחסן הביצים של האגודה החקלאית.

בן: יצחק

 

לוינשטרן, הנס (1973-1903)

עלה מגרמניה. למד הנדסת חשמל. בכפר היה גנן וחשמלאי ועבד במחלבת טנא-נוגה

 

לוינשטרן, פולה לבית גולדוין (1981-1903)

עלתה מגרמניה. בכפר טיפחה לול וניהלה פנסיון ובימי שישי אפתה עוגות בשביל חנות המכולת.

בן: אלי

 

ד"ר לומניץ, אלברט (1957-1886)

עלה מגרמניה, שבה היה עורך-דין. לפני העלייה ביקר פעמים מספר בארץ-ישראל והיה מרצה עליה בערי גרמניה. בכפר התפרנס ממשק חקלאי. היה חבר ועד וכתב את החוקה הראשונה של הכפר.

 

לומניץ, יוליה לבית אנגל (1986-1897)

עלתה מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון.

בן: וולטר בנימין; בת: מרים

 

מונט, אברהם (יליד 1915)

עלה מגרמניה, שבה היה שרברב וחבר בתנועת "הבונים". בכפר עסק בבנייה, עבד בתור שרברב והקים בית מלאכה לייצור סוללות לעופות. במלחמת העולם השנייה יצא מטעם סולל בונה לעבודה בבתי הזיקוק בפרס (אירן).

 

מונט, אורסולה לבית לוינשטיין

עלתה מגרמניה שבה הייתה חברה בתנועת הנוער הציוני "הבונים".

בנים: אילן וירון

 

מוסברג, פריץ (1992-1904)

עלה מגרמניה, שבה עסק בתעשיית הטקסטיל והיה חבר בתנועת "בלאו-וייס". בכפר טיפח משק מעורב ובו רפת, לול וירקות. היה חבר הנהלת האגודה החקלאית והיושב-ראש שלה. היה פעיל ב"הגנה".

 

מוסברג, מרתה לבית אדלמוט (1996-1905)

עלתה מגרמניה, שבה הייתה חברה בתנועת "בלאו-וייס".

בן: מיכאל; בת: חנה

 

ד"ר מילר, ארנסט (1971-1891)

עלה מגרמניה, שבה היה רופא. בכפר עבד תחילה כפועל בבניין ובחקלאות. אחר-כך היה רופא שטיפל גם בשכנים הערבים וניהל פנסיון. היה חבר ועד הכפר וועד בית הכנסת, שבבנייתו היה פעיל וכן בהקמת בית העלמין.

 

מילר, ליצי לבית שטראוס (1990-1905)

עלתה מגרמניה, שבה ניהלה קייטנה. בכפר עבדה בלול ולאחר מכן ניהלה פנסיון.

בן: עמנואל

 

מינצסהיימר, מרטין (1976-1904)

עלה מגרמניה, שבה עבד בבנק המשפחתי. בכפר עסק בבניין ובחקלאות. מאחר שביתו היה הקיצוני בכפר לכיוון הכפר הערבי סידנא עלי, בנו אותו מבטון מזוין ועל גגו הייתה עמדת שמירה עם זרקור.

 

מינצסהיימר, אדית לבית וייס (1999-1911)

עלתה מגרמניה, שבה עבדה בבית אבות יהודי.

בן: זאב; בת: רות

 

מנדלסון, פיליפ (שרגא) (1996-1903)

עלה מנורווגיה, שבה היה שותף ומנהל במפעל לבגדים. גדל בבית ציוני. בכפר טיפח משק עופות ומטעים והיה פעיל ב"הגנה" והחזיק "סליק" בביתו. במלחמת העולם השנייה התנדב לשרת בצבא הבריטי. היה חבר הנהלת האגודה החקלאית.

 

מנדלסון, חנה לבית קופצ'ופסקי (1994-1906)

עלתה מנורווגיה, שבה הייתה פעילה בהסתדרות הנשים הציוניות ויצו. בכפר הייתה חברת ועד וסגנית יושב-ראש המועצה המקומית וכן כיהנה בוועדות שונות.

בנים: חיים ומנחם

 

מרקהוף, שמואל (1961-1886)

עלה מגרמניה, שבה קיבל תואר מהנדס אבל עסק במסחר. בכפר טיפח משק עופות ועבד בתור סנדלר, מקצוע שרכש בעודו בגרמניה.

 

מרקהוף, מרטה לבית כצנשטיין (1975-1902)

עלתה מגרמניה.

בן: יעקב

 

פוגלהוט, זיגמונד (1963-1914)

עלה מגרמניה, שבה עסק במסחר טקסטיל. לפני ההתיישבות בכפר התגורר באוהל ועבד ביציקת בלוקים לבניית בתי הכפר. בכפר היה לו משק עזר וכן משאית שבה הוביל תוצרת חקלאית מן הכפר ומצרכים - אל כפר.

 

פוגלהוט, הילדגרד לבית לאומן (1991-1911)

עלתה מגרמניה, שבה הייתה סייעת לרופא שיניים.

בנים: גדי ואלי

 

פולוילר, קורט (1965-1913)

עלה מגרמניה, שבה היה שוליית סנדלר. בתור ציוני ניסה להשתלב בקיבוץ לאחר שעלה לארץ-ישראל, אבל אופיו האינדיווידואליסט הניע אותו לעבור לכפר שמריהו. בכפר טיפח לול ומכר פרגיות ואפרוחים בנוסף לביצים למאכל. היה פעיל באגודה החקלאית וחבר בוועד המקומי ובמועצה המקומית.

 

פולוילר, חנה לבית ליכטנשטיין (1999-1908)

עלתה מגרמניה, שבה עבדה בעסק המשפחתי.

בן: גד ; בת: מרים

 

פייטלברג, (פיטן), אריה (1993-1910)

עלה מדרום אפריקה, שבה היה עורך-דין ואיש עסקים. מניעיו לעלייה: הגזענות הלבנה בדרום אפריקה והרעיון הציוני. תחילה התיישב בקיבוץ גבעת ברנר, אחר-כך עבר לכפר שמריהו. במלחמת העולם השנייה שירת בתור תותחן במשמר החופים בדרום אפריקה. אחרי המלחמה עבד בסוכנות היהודית, שירת ב"הגנה" ונמנה עם מקימי לשכת העיתונות הממשלתית, שבראשה עמד שנים רבות.

 

פייטלברג (פיטן), מרי לבית מיטשל (1982-1906)

עלתה מדרום אפריקה לאחר שלמדה באקדמיה המלכותית למוסיקה בלונדון.

בנים: נחום ודוד; בת: שלומית

 

פלדקרן, יעקב (1950-1879)

יליד רוסיה. בכפר היה לו משק חקלאי מעורב, והיה פעיל בהנהלת בית הכנסת ובחברה קדישא.

 

פלדקרן, ברטה (בריינה) לבית זליגמן (1945-1879)

עלתה מגרמניה.

בן: רולף (מיכאל); בת: רות

 

פלק, זאב (וילי) (1958-1900)

עלה מגרמניה, שבה עסק בניהול והיה חבר בתנועת "בלאו-וייס". בכפר טיפח משק חקלאי והיה חבר באגודה החקלאית. להשלמת ההכנסה ניהל פנסיון. במלחמת העולם השנייה התנדב ושירת בצבא הבריטי.

 

פלק, גרטרוד לבית הנאואר (ילידת 1905)

עלתה מגרמניה, ובכפר ניהלה פנסיון.

בן: ורנר (אמיתי עציוני)

 

פרוינדליך, מרטין (משה) (1983-1909)

עלה מגרמניה, שבה למד חשמלאות והיה חבר תנועת הנוער "בלאו-וייס". בכפר טיפח לול עופות ועבד בבניין. נמנה עם בוני הבתים הראשונים של הכפר.

 

פרוינדליך, מרגוט (פנינה) לבית ריטרבנד (1997-1913)

עלתה מגרמניה, שבה עבדה בתור פקידה ועברה הכשרה חקלאית. בכפר ניהלה קייטנה לילדים.

בן: מאיר; בת: אורה.

 

פרידמן, אלפרד (1975-1910)

עלה מאוסטריה, שבה עבד בחנות של הוריו ולמד שרברבות. בכפר טיפח לול ובמשך שנים רבות היה מזכיר האגודה החקלאית. היה חבר המועצה המקומית ושנים רבות היה חבר ועדת התרבות והחוג הדרמתי.

 

פרידמן, דורה לבית בינג (ילידת 1912)

עלתה מגרמניה. הייתה עובדת סוציאלית. בכפר עבדה בלול.

בנות: נעמי, עדנה ורות.

 

קירכהיימר, יוליוס

עלה מגרמניה.

 

קירכהיימר, אווה

עלתה מגרמניה.

בת: אסתר; בן: יעקב

 

קלימן, יוסטין (1976-1903)

עלה מגרמניה, שבה היה חבר בתנועת נוער ציונית. בכפר טיפח משק מעורב ובו רפת, לול וירקות. שנים רבת היה חבר ועד המושבה ויושב-ראש הוועד. היה יושב-הראש הראשון של המועצה המקומית. נמנה עם מייסדי ארגון עולי מרכז אירופה והארגון לעזרה הדדית שלידו. פעל בבית הכנסת וחברה קדישא. עבד בדואר.

 

קלימן, לילי (1999-1907)

עלתה מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון. בכפר עבדה במשק המשפחה. את ביתם תרמה לשמש בית ראשונים.

 

קצאואר, ולטר (1988-1913)

עלה מגרמניה, שבה היה מנהל חשבונות, חניך ומדריך בתנועת "החלוץ". בכפר גידל עופות וירקות, היה נוטר, עבד בבניין והיה פעיל בחוגי תרבות ובאירועי החגים.

 

קצאואר, רות לבית וולף (2002-1914)

עלתה מגרמניה, שבה טיפלה בילדים והייתה חניכה ומדריכה בתנועת "החלוץ".

בנים: ראובן ואורי

 

קרונר, היינץ

עלה מגרמניה.

 

קרונר, מריאנה

עלתה מגרמניה.

 

ד"ר רוס, פיליפ (רפאל) (1951-1883)

עלה מגרמניה, שבה היה רופא אף, אוזן וגרון. עלה לארץ-ישראל בעקבות בנו שעלה ב-1933 והיה חבר קיבוץ עין-חרוד ואחר-כך קיבוץ הזורע. בכפר עבד בתור רופא אף, אוזן וגרון.

 

רוס, אמיליה לבית שטרן (1970-1885)

עלתה מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון.

בנות: חנה ואווה; בן: אברהם (ארנולד)

 

רוסק, צבי זאב (1955-1888)

נולד בפולין. עלה מגרמניה שבה היה סוחר בתוצרת חלב ופעיל בארגונים ציוניים. בכפר פתח בביתו את סניף הבנק הראשון (מלווה וחיסכון). היה פעיל בבית הכנסת והדריך את הבנים לבר-מצווה.

 

רוסק, בלומה לבית צ'רקס (נפטרה ב-1940)

עלתה מפולין על רקע רדיפות אנטישמיות והרצון להגשים את הציונות.

בנים: עמנואל וגדעון

 

שויאר, מקס (1958-1877)

עלה מגרמניה, שבה היה בעל עסק. בכפר טיפח לול גדול.

 

שויאר, פני לבית שלוס (1971-1888)

עלתה מגרמניה.

בנים: פריץ והנס; בת: רעיה (גרטל)

 

שטרן, הנס (1998-1906)

עלה מגרמניה, שבה עבד בחנות הנעליים של הוריו, היה פעיל בתנועה ציונית ועבר הכשרה לקראת העלייה. בכפר טיפח תחילה משק של עופות וירקות, ואחר-כך היה חבר ”אגד".

 

שטרן, רות לבית שיף (2001-1911)

עלתה מגרמניה, שבה עבדה בחנות של הוריה.

בן: דן

 

ד"ר שיינהולץ, מקס (1968-1891)

עלה מגרמניה, שבה היה רופא ילדים. עלה בעקבות אחיו שקנה בשבילו את הקרקע בכפר שמריהו. בכפר טיפח משק מעורב ובו לול, רפת, ירקות ועצי פרי, ועם זאת עבד בתור רופא.

 

שיינהולץ, רות לבית שטרנאו (ילידת 1902)

עלתה מגרמניה, שבה למדה בבית ספר לגננות וניהלה את משרדו של אביה שהיה סוחר בתבואות ובדשנים כימים.

בן: ולטר

 

שלוס, לודוויג (1957-1889)

עלה מגרמניה, שבה היה סוחר. בכפר טיפח לול, ירקות ועצי פרי. ייסד את האגודה החקלאית ובמשך עשרים שנה היה יושב-הראש שלה. יסד את אגודת חובבי המוסיקה שקיימה קונצרטים רבים.

 

שלוס, דינה לבית אלזס (1971-1893)

עלתה מגרמניה, שבה הייתה גננת.

בנות: חיה (גרדה), רות ומלכה (קטה)

 

שניטקין, אדמונד (מנחם) (1967-1891)

עלה מגרמניה, שבה היה תעשיין וסוחר במוצרי חשמל. קיים ערבי חזנות ושירה. בכפר טיפח משק מעורב ובו לול, ירקות ועצי פרי. הייתה לו חנות לעיתונים, ממתקים, צעצועים ובולי דואר, והוא הקים וניהל את בית הקפה הראשון בכפר. היה חזן קבוע בבית הכנסת שהוא נמנה עם הפעילים בניהולו.

 

שניטקין, הלנה (אסתר) לבית קרקובסקי (1979-1895)

נולדה בפולין. עלתה מגרמניה שבה הייתה מורה ומנהלת מכון לגימנסטיקה (התעמלות), שאותו הפעילה גם בכפר.

בן: לאונרד (אריה); בת: וירה (אמונה)

 

 

אנשים שגרו בשכירות בשנים הראשונות ועבדו בכפר

 

הנאואר זיגפריד וקטה

יורדן ליאו וליזה

רוסק עמנואל

רוסק גדעון

 

 

הורי המייסדים שגרו בכפר

 

אלטמן קרל ובטי - אלטמן באבט

בולדס אלפרד ושרה - בולדס מכס ופאני

ברנהיים זיגברט ואלסבט - שטינכר יעקב, ברנהיים אלפרד וברטה

גולדמן מכס ושרלוטה - גולדמן וילי וברטה, רובק יוסף ואלזה

היימן יוליוס ומרים - היימן לודביג ואמה

היילברונר הנס וחנה - לנדאואר יוסף ורוזל

הרמן אלברט וגרטל - הרמן ברטה

וייל ד"ר ברוך וקלרה - שטיין גוסטב ודורה

זילברסון ארנסט ורות - זילברסון מכס ואסתר

כץ רודי והרטה - כץ לינה

לב פרדיננד ורוזל - לב לודביג, וולך לואיס וקלרה

לוי זיגפריד והרטה - היום פרדיננד ולינה

מוסברג פריץ ומטרה - מוסברג מכס וסופי

מילר ד"ר ארנסט וליצי - שטראוס הינריך וגוטה

מינצסהיימר מרטין ואדית - וויס יוליוס

פולויילר קורט וחנה - פולויילר אלזה, ליכטנשטיין לואיזה

פייטלברג (פיטן) ליונל ומרי - פייטלברג שמואל

פלק וילי וגרטרוד - הנאואר מכס ובבט

פרידמן אלפרד ודורה - פרידמן ברטה, בינג רודולף וטרודה

פרוינדליך מרטין ומרגוט - פרוינדליך גרטרוד, ריטרבנד פרידה

קצאואר ולטר ורות - קצאאור יעקב ואמה, וולף קרל-גבריאל וברטה

שטרן הנס ורות - שטרן לודביג וסלומה, שיף סלי וסלמה

שלוס לודביג ודינה - שלוס תרזה, אלזס פני

שיינהולץ ד"ר מכס ורות - שיינהולץ להמן

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
רח' הזורע 20 | mplus@kfar.org.il | 09-9569430
עבור לתוכן העמוד