מה שהזמן והעצב הותירו

הספר "מה שהזמן והעצב הותירו"

אם ובנה מתמודדים עם משא העבר

רומה נוטקביץ' בן-עטר

דורון בן-עטר, הסטוריון


רומה תושבת כפר שמריהו למעלה מחמישים שנה מתגוררת ברחוב האורנים. ספרה של רומה מספר את סיפור חייה ומהווה עדות מצמררת ומרגשת לאיימי השואה.

 

רומה נוטקביץ נולדה למשפחה ציונית ומבוססת בוורשה , מוקפת בהורים אוהבים, אח צעיר, סבים, דודים ובני דודים. הכל נראה מבטיח ואופטימי. רומה ילדה נבונה, סקרנית ומלאת מרץ מתענינת בכל, קוראת ומביעה דעה, מעורבת בכל מה שסובב אותה.

כל זה נקטע באחת עם פלישת הגרמנים לפולין בספטמבר 1939.

 

קרוב לששה עשורים אחר כך מספרת רומה ברגישות, בתבונה ובגילוי לב את קורותיה כנערה בגטו ורשה, במחנות עבודה בפרוורי העיר ובמחנות ההשמדה מיידנק, אושוויץ-בירקנאו ורוונסבריק.

מכל משפחתה הענפה שחיתה בפולין, רומה היא היחידה שניצלה.

 

בשנת 1948 עלתה רומה לארץ, ההתמודדות עם האובדן היתה קשה מנשוא, רומה בחרה "לפתוח" דף חדש, פה בארץ התחילה חיים חדשים, ויחד עם בן זוגה אריה הולידה ילדים ובנתה משפחה משלה.

 

רומה מיעטה לדבר, מיעטה לספר. בני הבית ידעו שיש יום אחד בשנה בו צריך להתנהל בשקט, ללכת על קצות האצבעות, לא להפריע ...זה היה ביום השואה.

 

בעזרתו ובתמיכתו של דורון יוצאת רומה למסע הקשה בעקבות עברה, יחד הם חוזרים לפולין, אל המקום שהיה ביתה, אל המקומות בו ניסו למחוק את דמותה, בעידודו ובעזרתו של דורון מעלה רומה את סיפור חייה לכתב.

 

למרות סיפור חייה הקשה נשארה רומה אדם אופטימי, מלא חיות, סקרנות ורצון בלתי נלאה ללמוד, להרחיב דעת.

 

רומה כתבה את ספרה בעיקר כדי שסיפורה יגיע לנכדיה ולניניה, חשוב לה שהם יכירו את סיפורה וידעו על שאר בני המשפחה שלא שרדו את התופת.

עדותה מהווה מסמך חשוב בעימות עם "מכחישי השואה" שמספרם לצערנו פוחת עם השנים.

 

בשנת 2006 יצאה המהדורה האנגלית של הספר. עתה תורגם הספר לעברית ויצא בהוצאת יד ושם.

 

לתושבי הכפר המכירים את רומה מפעילותיה השונות בכפר יהיה ודאי מעניין לקרוא את סיפור חייה.

 

הספר ניתן לרכישה ב"יד ושם" נא לפנות לאיילה 02-6443511 או לשרון 02-6443230 (המשלוח חינם).

 

 


ביום חמישי 3.4.14 נערכה השקה לספר במסגרת מפגשי מועדון+ כפר שמריהו, בבית סניור.

לתמונות נוספות מהאירוע, צילום: מאיר פרוינדליך

 


 

"אמא ילידת ורשה וניצולת אושוויץ ובן יליד ישראל ופרופסור להיסטוריה חברו יחד בספר המרתק שלפניכם לתעד ולזכור את המזעזע
מכל בכתיבה רהוטה ומדויקת, חפה מסנטימנטליות והתלהמות. מה שהזמן והעצב הותירו הוא מסע של אנושיות וחילולה,
וגם משא האנושיות ואתגרי קיומה. אנחנו הקוראים, שלא היינו 'במקום האכזרי ביותר עלי אדמות', זקוקים לזיכרון הנוקב
הזה כדי לדעת את שהיה וכדי שיגן עלינו 'עכשיו ובימים האחרים'". פרופ' נמרוד אלוני

 

"אמא רוֹמה, שורדת שואה, ובנה דורון, ההיסטוריון, חוזרים אל המקומות המקוללים, אלה שמעולם לא עזבה. במפת הזיכרון מלקטים השניים
'למודי האבל' את המילים והמראות, נאמנים לאמת של האם ולתיעוד ההיסטורי של הבן, וכל העת מרחף ביניהם המספר
המקועקע 'שליווה כל ליטוף אוהב'". נאוה סמל  

 

 

 

 

 

 

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
רח' הזורע 20 | mplus@kfar.org.il | 09-9569430
עבור לתוכן העמוד